שִׂימוּ לֵב לַסָּגֹל הָרוֹעֵד,
מַשְּׁשׁוּ אֶת הָרוּחַ, הֵיטֵב
גְּעו בָּעֵץ.
הוּא יָרֹק וּבַצַּמֶּרֶת
מוֹרִיק עוֹד יוֹתֵר וְהַגֶּזַע
מְאֻכָּל מְעַט אַךְ עוֹדוֹ אוֹכֵל בְּכָל פֶּה
אֶת לְשַׁד הָאֲדָמָה שֶׁאֵינֶנָּה
נִרְאֵית כָּאן לָעַיִן בָּעִיר.
שִׂימוּ לֵב, מַשְּׁשׁוּ, גְּעוּ הֵיטֵב.
כִּפְלַיִם
לִשְׁאֹף אֶת הָאוֹר, לְהָאִיר
כָּל עָנָן. הוּא עוֹבֵר. וְהַלַּיְלָה
לֹא יְאַחֵר.
נתן זך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה