יום שבת, 22 באוקטובר 2011

לאט כהולם הלב/ לאה גולדברג


אולי כאן נגמרת דרכי
על הסף השליו.
נוטפים כוכבים ירוקים
לאט- כהולם הלב.

באיושת ענפים יבשה
בירכת שלומים:
העצים הקטנים בחורשה
חיכו לי כל הימים.

מה מוזר שביקשתי אותך
בדרכים לרוב,
עד שבאתי אל סף ביתך
והוא כה קרוב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה